מאיר נ' חברת אחים מאיר רשת חנויות הלבשה (1990) בע"מ

החלטה

בפני בקשה להעברת הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה בו מתנהל תיק בין המבקשת למשיבה שעניינו בין היתר אותו חוב נשוא השיקים.

בתשובתה טוענת המשיבה כי הסמכות נתונה לבית משפט זה ולא לבית המשפט לענייני משפחה מאחר ומדובר בדיני שטרות.

תקנה 108(א') לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם – 1979 קובעת :

"הוגשה התנגדות לפי תקנה 106, יצווה רשם הוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את כתב ההתנגדות וכל המצורפות אליו".

כנטען בבקשה ובהתנגדות ובנספחים שצורפו אליהם מדובר בשיקים שנמסרו אגב סכסוך התלוי ועומד בפני בית המשפט לענייני משפחה.

בבר"ע (ב"ש) 511/05 ולריה לוי נ' סבטלנה דובנצ'ין נקבע:

"המפתח הדיוני להכרעה בבקשה מצוי בתקנה 108(א') לתקנות ההוצאה לפועל,..... עיננו הרואות כי על ראש ההוצאה לפועל לשקול את סוגיית הסמכות. המפתח בנושא הסמכות מצוי בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה. ......בענייננו העובדת מסרה שטר למעבידה במסגרת יחסי עבודה ביניהן. נכון שהמעבידה, היא המבקשת, פתחה בהליך על בסיס העילה השטרית. אך הנסיבות, כפי שהן, מצביעות על כך שגם עילה זו עשויה להיות שזורה וקשורה ביחסי העבודה ביניהן. במצב האמור יהא זה מלאכותי, וליתר דיוק אך סוג של עצימת עיניים, להצר את הראייה בדל"ת אמות של השטר תוך התעלמות מהרקע של מסגרת השטר, תרתי משמע".

הגם שעניין זה עסק בהעברה לבית הדין לעבודה, יפה הראציונל שבו גם למקרה שבו מתבקשת העברה לבית המשפט לענייני משפחה, כאשר הסכסוך הינו במסגרת סמכותו.

בהתאם לנטען בהתנגדות השטר ניתן במסגרת אותה עסקה המתבררת בפני בית המשפט לענייני משפחה ולפיכך, מן הראוי שגם ההתנגדות לשיק תידון בפני אותו בית משפט, שהוא המוסמך לדון בסכסוך בכללותו, העובדה שמדובר בשטר אינה פוגמת בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מלדון בהתנגדות.

לפיכך אני מורה על העברת הדיון בהתנגדות בפני בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן.

בית המשפט לענייני משפחה יפסוק בעניין ההוצאות.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: